שמואל א' פרק כ"ח- שמואל ב' פרק א': יומנו של דוד- מות שאול

איזה יום...
התחילה מלחמה עם הפלשתים. לחמנו נגדיהם כבר כל היום! אבל הם לא מוותרים! וכל זה בגלל מה? בגלל ששאול חטא ולא הקשיב לה' בעמלק. הצבא שלנו עוד נלחם בחוץ נגד הפלשתים ויש שליח שאומר לי מה קורה בקרב. או, רק רגע הוא בדיוק בא להודיע לי משהו.

שליח: תקשיב, אתה לא מאמין מה קרה!
אני: נו, מה קרה שם?
שליח: שאול ויהונתן מתו בקרב!
אני: מה!?!? 
שליח: למה אתה לא שמח?
אני: אתה מודע לזה שהרגע המלך שלך מת? בחירת ה'? 
שליח: שכחתי, פשוט שמחתי כי אתה המלך...
אני: זה פשוט נורא! ואתה, לך מפה! אני רוצה להיות לבדי עכשיו!

אני יודע שכולם חשבו שברגע ששאול ימות אני אשמח ואצהל אבל זה פשוט לא נכון. עברנו מלא דברים יחד והוא עדיין בן אדם. אני גם זוכר ויודע שהוא ניסה להרוג אותי אבל זה רק בגלל שרוח ה' רעה נפלה עליו. אני יודע שהוא בן אדם טוב. וחוץ מזה, הוא היה בחירתו של ה' והמלך אז אני מכבד אותו. אבל יותר מזה- אני עצוב על יהונתן. החבר הכי טוב שלי! 😢 הוא היה כה אמיץ בקרב הזה!
איך נפלו גיבורים...
אני צריך קצת זמן לעכל את כל מה ששמעתי אז את השאר אכתוב אולי בפעם אחרת.