פרקים כ"ג- כ"ד: יומנו של שאול- הלכה המלוכה...

מה נשמע יומן?
אצלי לא משהו. היום עברתי ליד מערה בעין גדי ושם היו דוד ואנשיו. הייתי בטוח שעכשיו דוד יהרוג אותי, אבל לא. הוא רק חתך חתיכה מהמעיל שלי, והוא גם אמר שהוא לא יהרוג אותי כי אני הייתי הבחירה של ה'. רק כשיצאנו מהמערה הבנתי הכל. שהתעסקתי בשטויות ועכשיו אני עומד לאבד את המלוכה. פשוט התחלתי לבכות. אחר כך, דיברתי עם דוד וביקשתי ממנו שכשהוא יהיה המלך, שלא יהרוג את ילדיי.
זהו להיום. עכשיו אני צריך קצת זמן לעצמי, לעכל את כל מה שהבנתי היום.
נדבר מחר.

פרקים כא'- כב': יומנו של דוד- חרב גולית

יומני היקר שלום,
שאול ניסה כל הזמן להרוג ולכן נאלצתי לברוח משם- לנוב. בכוונה ברחתי לנוב ולא לשום מקום אחר כי שם, אצל אחימלך, ישנה חרב גולית. בדיוק כשבאתי לבקש מאחימלך את החרב, הגיע דואג אדומי. (אחד מהאנשים הכי קרובים אל שאול!) למרות זאת, המשכתי בתכניתי ורימיתי את אחימלך כדי שייתן לי את החרב, וזה בדיוק מה שהוא עשה. הדואג האדומי כנראה סיפר זאת לשאול כי שמעתי שזמן קצר לאחר מכן יצא צו מלכותי להריגת כל תושבי נוב. ואז הגיע אליי אביתר, בנו של אחימלך ואמר לי שהוא רוצה להצטרף אליי ואני הסכמתי. ברור שאני מרגיש אשמה, אבל אין לי מה לעשות, אני חייב להמשיך במסעי.

פרקים כא'- כב': יומנו של שאול- בגידה נוספת

יומני היקר שלום,
היום דוד הגיע לנוב, עיר הכוהנים. הוא קיבל מאחימלך את חרבו של גולית, ומבחינתי- זוהי בגידה. בגידה של אחימלך, בגידה של כוהני נוב ובגידה של כל תושבי העיר הזו. מזל שדואג האדומי היה שם וסיפר לי את כל מה שקרה. אחרי כל זה, צוויתי להרוג את כולם בנוב! אפילו את בעלי החיים! אני פשוט כל- כך נסער! קודם יהונתן ומיכל, ועכשיו זה! כמה אפשר!? זה מרגיש ממש כאילו דוד לוקח את כל בני הברית שלי ומאיים על מלוכתי! אני לא יודע כמה בגידות כאלו אני אוכל עוד לסבול! אבל הלב שלי עדיין שבור מהבגידה של מיכל ויהונתן.

פרק יט': יומנה של מיכל- עוד ניסיון הריגה...

יומני היקר,

היום אבי ניסה שוב פעם להרוג את בעלי דוד. כששמעתי על כך לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. לעזור לדוד? לעזור לאבי שאול? לא ידעתי מה להחליט. לבסוף החלטתי לעזור לאהובי, דוד. עזרתי לו לברוח מן החלון. אבא שלי כועס מאוד ומה שהכי מעציב אותי זה שהוא מאוכזב ממני. אני מאוד חוששת מההשלכות של מעשיי. יכול להיות שאבי יגרש אותי! או אולי בכלל יהרוג אותי! בעצם, הוא יכול לתת לי איזה עונש שהוא רוצה כי בכל זאת, הוא המלך! אפילו עם כל זה, אני לא מצטערת על מעשיי. אם הייתי נוהגת אחרת אז בעלי היה נפגע. בכל אופן משהו לא טוב יקרה. אין לי שום בעיה להציל אותו אפילו שוב. הכל בשביל דוד. מצטערת, אבא :(

פרק יט': יומנו של שאול- הבגידה של יהונתן ומיכל

יומני היקר שלום, 
עבר עליי שבוע נורא! תחילה, יהונתן גילה לדוד את תכניתי ושכנע אותי לא להרוגו. אחר כך, בתי מיכל התחתנה עם דוד ואז היא גם סיכלה את תכניתי המושלמת כדי להרוג אותו והיא עזרה לו להימלט מן החלון. אני לא מאמין על שני הבוגדים האלו! בוגדים באבא שלהם! איך הם מסוגלים לעשות לי את זה?! אחרי הכל אני גם המלך! אני מאוכזב מהם כל כך!
עכשיו אני יותר מידי עצבני, אמשיך לספר לך יומני היקר, ביום אחר.

פרק יח': יומנה של מיכל- נישואי לדוד

יומני היקר,

נישאתי אתמול לדוד. אני אוהבת אותו מאוד ואני חושבת שגם הוא אותי. אני גם יודעת שאבי, שאול, לא יאהב כשזה יוודע לו, כי לפי מה ששמעתי הוא ניסה להרוג אותו! אני מקווה שהוא לא ינסה להרוג אותו שוב כשהוא יבין שהתחתנו ואז לא בטוח שדוד יצא במזל מזה. וגם אני יודעת שאבי לא אוהב את דוד אבל זוהי החלטתי כאישה בוגרת ובשלב מסוים הוא יצטרך לקבל את זה. אני חובת שדוד התחתן איתי רק בגלל שהוא אוהב אותי. יומני היקר, אתה חושב שיש לו מניע אחר להתחתן איתי? אני מאוד מקווה שלא. אני מדמיינת אותי ואת דוד בעתיד כזוג שמח עם כמה ילדים בערך שניים ושנהנה ביחד מהחיים, ושאהבתנו תישאר לעד!

פרקים טז'-יז': יומנו של שמואל- מי ימשיך את תפקידו של שאול?

יומני היקר שלום,
היום ה' ביקש ממני לצאת ולחפש את המלך הבא של ישראל. יש לי תחושות מעורבות לגבי הבקשה הזו. מצד אחד אני אוהב מאוד את שאול ולא מעוניין לפגוע בו. מצד שני ה' אמר לי לעשות את זה, אז אני חייב. כשהייתי בדרכי נורא חששתי. מה אם שאול יגלה שהמלכתי מישהו אחר במקומו? וגם, לדעתי זה לא מעשה הוגן להמליך מישהו אחר כאשר המלך הקודם עדיין חי. נראה לי שכשהוא ישמע על זה הוא פשוט יהרוג אותי במקום! כשהגעתי למקום שה' אמר לי שבו נמצא מלך ישראל הבא, ראיתי משפחה אחת וביקשתי מהאב שיקרא לכל ילדיו. ישר הסתכלתי על אליאב, האח הבכור. הוא גבוה, חזק, הייתי בטוח שהוא הבחירה של ה'. ואז ה' אמר לי שזה לא הוא. עברתי בין כל האחים וזה לא היה אף אחד מהם. אז, שאלתי את האב אם אלו כל ילדיו. הוא ענה שלא, שיש לו עוד ילד אחד, הילד הכי קטן- רועה הצאן. כשהוא הגיע, ראיתי נער יפה תואר וה' אמר לי שזה הוא. אז המלכתי אותו ורוח ה' הייתה איתו.
תודה שהקשבת, שמואל.